מאמרים

אזכרה בט באב

יום ט' באב הוא היום העצוב ביותר בלוח השנה היהודי. ביום זה אנו מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון והשני ועל מאורעות טרגיים נוספים שאירעו ביום זה. מנהגי האבלות מתחילים משקיעת החמה בערב ט' באב, ונמשכים עד למוצאי ט' באב.

אזכרה בבית כנסת

א. בתי כנסיות ובתי מדרשות נקראים ''מקדש מעט'', שנאמר, "ואהי להם למקדש מעט"- אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. ויש בהם קדושה.

אזכרה בחודש ניסן / חול המועד פסח

נפטר בחול המועד פסח: חול המועד אסור בהספד ותענית, לכן כאשר אדם נפטר בחול המועד פסח אין להספידו.

אזכרה ביום שישי

אזכרה יום שישי - מנהג אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים הנפטרים, יסודתו בהררי קודש, במדרשי חז''ל, שיש בזה תועלת מרובה לנפש הנפטר, ואפילו הוא צדיק גמור, להעלותו מדרגה לדרגה בגן עדן, ולכן גם בשבתות וימים טובים צריך לומר קדיש. וכל שכן קדיש שאחר לימוד תורה ואחר הדרשה, שיש בו נחת רוח גדולה לנפטר. ואמירת הקדיש היא בכלל החיוב לכבד את אביו ואת אמו אחר פטירתם, ובכל שנה בימי פקודת השנה,ולעשות לו נחת רוח לאחר פטירתו, באמירת קדיש, הדלקת נר נשמה, ועריכת אזכרה ביום השנה, עלייה לתורה ביום השנה, וכיו''ב.

אזכרה חנוכה

מי שנפטר לו מת בימי החנוכה, נוהגים בהם כל דיני אבלות לדברי הכל, וקורעים על הקרובים, וכן מבקרים ומנחמים את האבל בחנוכה.

אזכרה חצי שנה

ביהדות, יום השנה של אדם שנפטר הוא תאריך פטירתו, המצוין על ידי משפחתו ומכריו מדי שנה בשנה.

אזכרה לנפגעי טרור

אזכרה לחללי צה"ל ונפגעי טרור: חללי צה"ל הם אלו שנפלו בפעילות מבצעית או באימונים או נפטר בעת שהשתתף במלחמות ישראל.

אזכרה לפי שם

כאשר עולים לקבר בזמן אזכרה או בכל פרק זמן אחר, נהוגים לערוך אזכרה אותיות נשמה וכן אזכרה לפי שם של הנפטר, מתוך משניות ותהילים.

אזכרה נוסח

כתב הרמב''ם: מצות עשה להתאבל על הקרובים, שנאמר, ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה'. אין נוהגים אבילות אלא על שבעה קרובים, ואלו הם: אביו, אמו, אחיו ואחותו, בנו ובתו ואשתו. והוסיפו עליהם גם אחיו או אחותו מאמו, בין בתולה בין נשואה. וכן אחותו הנשואה מאביו.

אזכרה ראשונה

.המנהג לערוך אזרה ראשונה לנפטר בליל השבעה, ואח"כ בליל השלושים, ובליל י"ב חודש. ויש נוהגים לערוך אזכרה גם בליל י"א חודש. ונוהגים גם כן לערוך סעודה

אזכרה שבוע

בשבוע לאזכרה ישנם דינים שחשוב לדעת ולקיים שמועיל מאוד לנפטרים.

דיני אזכרה

דיני אזכרה ביום האזכרה - היארצייט

טקס אזכרה חילוני

עלייה לקברו של אדם נהוגה גם בקרב חילונים. מהם שמאמצים את הטקס הדתי או חלקים ממנו, ומהם שמסתפקים באמירת דברים לזכרו של המנוח.

קיום אזכרה בראש חודש

קיום אזכרה בראש חודש: אין עולים לבית הקברות בראש חודש, אם מתעוררים לבכי. ואבלים המסיימים את שבעת ימי האבלות שלהם בראש חודש, לא יקדימו לעלות לקבר בערב ראש חודש שהוא תוך השבעה שלהם, אלא ידחו את העלייה לקבר לאחר ראש חודש.

אזכרה לאמא הספד

יש מצוה גדולה להספיד לאמא כראוי, ומצוה שירים קולו בהספד לומר עליה דברים המשברים את הלב כדי להרבות בכיה ולהזכיר שבחה של האמא המנוחה. ואסור להפליג בהספד בשבחה של האמא יותר מדי, אלא מזכירים בהספד מדות טובות של האמא ומוסיפים בהן קצת, ובלבד שלא יפליג.

אזכרה לעילוי נשמת הנפטר

אזכרה מתי עושים? מנהג ישראל להתאסף ביום האחרון של שבעה ימי אבלות ולעשות אזכרה למת ומתאספים בבית של הנפטר לקראת ערב ועושים תפילת מנחה ותפילת ערבית ודברי תורה לעילוי נשמה ואשכבה וקדיש ומביאים ברכות מזונות עץ ואדמה ושהכל ומברכים בכוונה לעילוי נשמה.

אזכרה יום השנה

מובא במדרש קהלת: בשעה שאדם נפטר מן העולם אומר הקדוש ברוך הוא למלאכים צאו וראו מה הבריאות אומרות עליו כשר היה, ירא שמים היה, גומל חסדים היה

חישוב אזכרה 30 יום

אבלות 30 יום ומנהגי השלושים - במאמר זה נביא בע"ה את הידע הבסיסי על כל האמור באזכרה של 30 יום

אזכרה ב 11 חודשים

אזכרה 11 חודש - באיזה יום? הרב חנן שוקרון מסביר באתר כיפה על כל עניין אזכרה של סיום 11 חודש אשר נוהג בשונה על ידי האשכנזים והספרדים

אזכרה חול המועד

אזכרה ושבעה חול המועד - חג ויום טוב: הילקוט יוסף כותב כי החג מוציא את האבלים מתוך שבעה מפני מצוות החג שהיא מצוות עשה דרבים ולכן מי שמת לו מת ביום טוב או בחול המועד, אינו נוהג שבעה אלא אחרי הרגל ובימי הרגל נוהג אבלות בדברים שבצינעא.

אזכרה ללא מניין

מניין של אנשים: לעיתים יש מצב בו שחוג הקרובים והמשפחה קטן ואין בהם מניין של גברים הנדרש לאמירת קדיש, שהיא אחת מהמצוות החשובות ביותר לעילוי נשמת הנפטרים וניתן לקיימה רק עם עשרה גדולים הנאספים יחד.

אזכרה בבית העלמין

העליה לקבר: כותב הילקוט יוסף שמנהג אזכרה עליה לקבר בבית העלמין ביום כלות השבעה וביום השלושים ואם חל יום השביעי בשבת או ביום טוב כגון שהנפטר, נקבר במוצאי שבת או ביום ראשון , עולים לבית הקברות ביום ראשון ולא יקדימו ליום שישי, שאין האבלים יוצאים מביתם לצורך זה בתוך ימי השבעה.

אזכרה בפורים

אבלות ואזכרה בפורים - כדי בע"ה להקל על הבנת הלכות אבל בפורים, חולק מאמר זה, המבוסס על הלכות ילקוט יוסף קיצור שולחן ערוך, לשני חלקים: האסור והמותר.

אזכרה שיוצאת בשבת

הילקוט יוסף כותב שאם יש אזכרה של יום השנה, שיוצאת ביום שבת כלומר סיום 12 חודשים מיום המיתה (ולא מיום הקבורה כמו בשבעה/בשלושים), עדיף לערוך את האזכרה/סעודה ביום חמישי בערב מלדחות ליום ראשון, למעט מצב בו מתעורר קושי ואין ברירה אלא לדחות לראשון.

אזכרה לאבא שלי

כותב הילקוט יוסף שחייב אדם לכבד את הוריו גם אחרי מותם ועניין הכבוד אחרי המיתה הוא לעשות לאבא ולאימא נחת רוח לאחר פטירתם: באמירת קדיש, הדלקת נר נשמה, אזכרה ועליה לתורה ביום שנה לפטירתם.

דחיית אזכרה

מועד ודחיית אזכרה - במאמר זה נביא בע"ה שאלות ותשובות חשובות בעניין מועד אזכרה, דחיית אזכרה ועד, עפ"י שאלות שכיחות שמצאנו במרשתת.

פורמט אזכרה

פורמט אזכרה - בשנים האחרונות ישנה אפשרות לערוך אזכרה באמצעות פורמט המודפס של ספרוני אזכרה יתרון השימוש בספרונים אלו הוא שאינם תופסים מקום והם יחסית פשוטים לקריאה למי שמכיר פורמט זה.

קדיש אזכרה בבית הכנסת או בבית העלמין

אזכרה קדיש ספרדי - הילקוט יוסף כותב בסימן ל , שמנהג אמירת הקדיש לעילוי נשמת ההורים הנפטרים מועיל ביותר לפי מדרשי חז"ל , לנפש הנפטר ואפילו הוא צדיק גמור, להעלותו מדרגה לדרגה בגן עדן.