ראשית, הילקוט יוסף מלמד אותנו על 3 מועדי אזכרה:
השבעה
השלושים
השנה
השבעה או השלושים נקבעים לפי יום הקבורה ולא לפי יום הפטירה , כלומר שבעה ימים/שלושים יום, מיום הקבורה של הנפטר.
ואילו יום השנה מחושב על פי יום הפטירה.
כותב הרב יוסף ש. גינזבורג בתשובה לשאלה על האם מועד עריכת האזכרה הוא בתאריך עברי או לועזי - שבוודאי מציינים יום הפטירה/הקבורה לפי התאריך העברי.
מכיוון שרק לתאריך העברי יש משמעות כלפי הנשמה , שנמצאת בעולם האמת ואילו התאריך הלועזי הוא בסה"כ מניין טכני שאינו קשור לימות עולם ולמשמעות הבריאה.
כיצד יודעים מהו התאריך העברי של הפטירה?
ראשית, בד"כ התאריך מצוין בתעודת הפטירה, שנמסרת למשפחה וגם ע"ג המצבה שנית, באתר של חב"ד , מצאנו מחשבון יעיל מאוד למי שמבקש לדעת מהו יום הפטירה העברי, כל שצריך לעשות הוא להזין את התאריך הלועזי והתאריך העברי יתקבל מייד
https://he.chabad.org/calendar/yahrtzeit_cdo/aid/481683/jewish/-.htm
מי שאינו יודע את יום פטירת אביו או אימו , כותב הילקוט יוסף, שיבחר לו יום אחד בשנה , לעשות בו בכל שנה לימוד בתפילות אבל אם יודע את החודש ורק לא זוכר את היום , יש אומרים שיקבע את היום האחרון של החודש ויש אומרים שיקבע את היום הראשון של החודש. וכן עיקר.
מצאנו באתר הידברות שאלה, האם מותר לדחות אזכרה ואם לא מדוע?
תשובת הרב היא שיש לעשות מאמץ לא לדחות , מכיוון שביום הפטירה זה הזמן שהנפטר נבדק שוב בשמים והוא זקוק למעשינו פה.
ומוסיפים רבני בית ההוראה לדיינות כי יום הפטירה הוא יום דין לנפטר, ואחד מהסגולות עבורו להינצל מהדין הוא שקרוביו עולים לקבר ומתפללים לעילוי נשמתו.
כך גם ראינו באתר כיפה שאלה על נכד שמבקש להגיע מחו"ל לאזכרת השלושים של סבתו אך טיסתו מגיעה מספר ימים לאחר מועד השלושים ושואל אביו , האם תאריך השלושים לא ניתן לשינוי כדי לאפשר לנכד להשתתף באזכרה.
עונים לו צוות רבני ישיבת הגולן , שיש חשיבות לקיים את האזכרה במועדה, כלומר שלושים יום מיום הקבורה (כאשר יום הקבורה נחשב הראשון שבשלושים ) וכי התאריך חשוב ושהנכד יעלה לקבר כשיגיע.
אם כן דחיית אזכרה אינה רצויה ובאם שאין ממש ברירה והמועד לא מתאים לבני המשפחה יש להקדים ולא לדחות.
חריגה בכך היא אזכרה של 11 חודש, שיש כאלו המקיימים וכאן יש אפשרות להקדים או לאחר.
לגבי חגים ,חול המועד, שבתות וראש חודש , יש לעיין במאמרים שיוחדו לכך באתר www.azkara.org.il