מקובל גם להשתמש בביטוי היידישאי יארצייט, ויש מהספרדים הקוראים ליום זה נחלה או סאל(מפרסית).
ביום השנה למותו של אדם לפי התאריך העברי נהוג לערוך טקס אזכרה.
אולם לא נוהגים לערוך אזכרה חצי שנה לאחר הפטירה , אלא ביום השביעי לפטירה, בחודש ובשנה(לאחר שתים עשר חודש). ויש שעושים גם באחד עשר חודש.
אולם תמיד טוב וחשוב להרבות בלימוד תורה, ומשניות בפרט במהלך כל השנה, וכן להקפיד לומר קדיש, ובפרט לאחר שיעור תורה שמעלתו רבה מאוד!
אחר שנים עשר חודשים מהפטירה מסיימים בניו ובנותיו של הנפטר את מנהגי האבלות (שאר אבלים דהיינו אח, אחות, אב, אם, אשה/בעל אבלותם רק 30 יום). מתאריך זה מותר לילדיו של הנפטר לבוא לשמחות כגון חתונות ושאר מסיבות וכן מותר להם לחדש בגדים. קיימים מנהגים שונים שהאבלים נוהגים לקיים ביום זה.
אחד המנהגים הבולטים והרווחים במגזרים דתיים, הוא קיום חגיגת סיום של מסכת מהמשנה או מהתלמוד, ופעמים אף של כל ששת סדרי המשנה או כל הש"ס הבבלי, שנלמדו במהלך השנה הראשונה לעילוי נשמת הנפטר, כאשר לאחר הסיום נהוג לערוך סעודת מצווה.
האזכרה כוללת בדרך כלל עלייה לקבר וקריאת פסוקי תהילים ותפילות מיוחדות, ולמנהג עדות המזרח אמירת נוסח המרחם על כל בריותיו וכו'. סדר הקריאה ונוסח התפילות משתנה מעדה לעדה.
לאמירת הקדיש דרוש מניין.
אם אדם מרגיש שהוא רוצה לקיים אזכרה חצי שנה לאחר הפטירה באופן שהוא מגיש מיני מגדנות על מנת שיברכו לע"נ הנפטר וכן מביא רב שידרוש בתורה וביראת ה', בדברי התעוררות לתשובה – אין שום מניעה לך, אך לא נהגו בזה אלא רק בשבעה, בחודש ובשנה כנ"ל.
אילו מאכלים מביאים באזכרה?
אם אדם רוצה לערוך אזכרה חצי שנה לאחר הפטירה (אע"פ שלא נוהגים) יכול לעשות באופן הבא:
שיביא כיבוד שכולל את הברכות מגעא"ש – מזונות , גפן , עץ , אדמה, שהכול.
חובה להקפיד להביא כיבוד עם כשרות שלא להכשיל את הציבור ח"ו.
בורא מיני מזונות –עוגות, עוגיות , מאפים וכו..
בורא פרי הגפן – יין – יש להקפיד שאדם ששומר שבת יפתח את היין.
בורא פרי העץ – פירות הגדלים על העץ כגון תפוח, תפוז , שקדים, אגוזים וכו.
בורא פרי האדמה – פירות הגדלים באדמה – תפוח"א וכן תפוצ'יפס , בוטנים, אבטיח, מלון וכו..
שהכול נהיה בדברו – כל המשקים חוץ מיין , וכן כל שאין גידולו מהארץ כגון ביצים , פטריות, בשר , דגים, וכו..