ראשית, כיצד נעשה החישוב של שלושים יום? כותב הילקוט יוסף שיש למנות את 30 היום מיום הקבורה ולא מיום המיתה וכך גם מצאנו באתר הלב היהודי שמונים את השלושים החל מיום הקבורה, כלומר, 23 יום לאחר תום השבעה.
במהלך השלושים חלים על האבלים דיני אבלות, אבל במידה פחותה בהרבה מימי השבעה, ייחודה הוא באיסור גילוח, גיהוץ ותספורת. איסור זה נמשך עד ליום השלושים, הנספרים מתאריך הקבורה.
כותב הילקוט יוסף שנהגו בליל ה 30 יום , ערב אזכרה של חודש לנפטר/ת, לערוך סעודה בבית ועורכים לימוד אזכרה ודרשה לעילוי נשמת הנפטר/ת.
.למחרת עולים לקבר אם יש צורך להקדים את האזכרה של יום השלושים , אפשר להקדים ליום העשרים ותשע אחר הצהרים וימשיכו קצת בלימוד בליל שלשים אחרי תפילת מנחה וערבית וכך ניתן לעשות גם ביום השנה.
כבר הבאנו את הילקוט יוסף, במאמר על פורים שאם חל יום השלושים או יום השנה בחנוכה או פורים, מצוה רבה לעלות לקבר אם ניתן ברוב עוז ותעצומות שלא לבוא לידי בכי בעת הביקור ליד הקבר.
אם חל יום ה 30 או השנה בחול המועד יש להקדים לפני החג מכיוון שאסור לבקר בבית העלמין בחול המועד ואם אין אפשרות לבקר לפני החג ניתן לבקר אחרי חול המועד.
חייל שנהרג בסוכות וקרוביו קיבלו הידיעה על כך בימי החג , ביום י"ח בתשרי, ישבו שבעה אחרי שמיני עצרת. במקרה זה מחשבים את יום ה 30 , מיום קבלת הידיעה וכל זה כשנמסרה להם הידיעה בחול המועד .
גם אם נודע לקרוביו רק אחרי החג , חישוב השלושים יחל מיום שנודע להם אף על פי שהאסון אירע כמה ימים לפני כן.
אסור לאבל להסתפר ולהתגלח כל שלושים היום אך מותר לו להסתרק במסרק הן בתוך השבעה והן בתוך השלושים.
אבל אסור בשמחה י"ב חודש על אב ואם ושלושים יום על שאר הקרובים . אסור לו שמוע גם מרדיו או מנגני מוסיקה אחרים.
אסור לאבל ללבוש בגד חדש לבן ומגוהץ במשך שלושים יום אך שאר בגדים אפילו חדשים מותר ללבוש מייד אחרי השבעה ויכול לברך עליהם שהחיינו. גזרת חכמים מתייחסת רק לבגד לבן.