לכן יש לומר קדיש בכל הזדמנות בשנה הראשונה ולאחר מכן בימי פקודת השנה: תפילה, שבתות , ימים טובים וכל שכן קדיש לאחר לימוד תורה ואחרי דרשה , שיש בו נחת רוח גדולה לנפטר.
בשבוע הראשון של ה 12 חודש פוסק מלומר קדיש במשך שבוע (למעט קדיש לאחר לימוד כגון אחרי שיעור קבוע, שיכול להמשיך לומר ואחרי שבוע זה חוזר לאמירת קדיש עד לתום סיום השנה
אם רוצה להמשיך ולומר קדיש לאחר כך ובעיקר קדיש אחרי לימוד – רשאי.
מנהג של ספרדי הוא שיאמר קדיש עם כל המחויבים לומר קדיש ביחד וצריך להשתדל שכולם יאמרו קדיש ביחד. אם אחד מקדים את חברו , יש אומרים שהציבור ימתין לאחרון ויענה אמן אחד כך שיעלה לכולם וכן יכול לומר אמן לכל אחד מהם בנפרד במיוחד אם ההבדל ביניהם יותר משיעור של תוך כדי דיבור.
יש להקפיד לומר קדיש בבית העלמין רק כשיש מניין של עשרה מבוגרים.
ואותם האומרים קדיש בבית העלמין ללא מניין אין להם על מי לסמוך וזה מנהג טעות.
מנהג יהודי ספרדי לומר קדיש יתום לפני "עלינו לשבח" ולא אחריו כמנהג האשכנזים.
קטן שהוא אבל על אב או אם ושהוא יותר מגיל שש והגיע לחינוך - כך שידע למי מברכים , נכון להרגילו לומר קיד עליהם ויש בכך נחת רוח גדולה לנפטר.
בקדישים של התפילה , נכון שהחזן יאמר עימו הקדיש מילה במילה , אבל בקדיש של רשות יכול הקטן לומר לבד ועונים לו המן ובלבד שגופו יהיה נקי , שמקנח עצמו יפה.
מי שנפטר בלי בנים או שלא זכה לבנים יראי שמים שיאמרו עליו קדיש לאחר פטירתו, נוהגים שאחר אומר עבורו קדיש כל השנה ועדיף יותר להשכירו בממון היכן שאפשר.
אפשר גם שאם יש לו חתן, טוב שהחתן יאמר אחריו קדיש בשנה הראשונה או נכדיו.
אישה שנפטרה ללא בן שיאמר עליה קדיש וגידלה בביתה בן מאומץ לתורה ומצוות (ויש לו הורים) הקדיש שיאמר לעילוי נשמתה יועיל לה כאילו בנה הביולוגי אמר קדיש אך המאומץ אינו חייב הקריעה ולא באבלות אלא רשאי שלא להסתפר או להתגלח וכל דבר אחר שאין בו ביטול תורה.