כמובן שדברי תורה ,דברי הלכה ושמועה באגדה ,ששמע מהוריו יכול לומר שלאבא שלי או לסבא שלי היה מנהג לומר דברי תורה ואומר זאת כעת בשמם לעילוי נשמתם.
המזכיר את אביו לאחר י"ב חודש אומר "זכרונו לברכה" או "עליו לשלום" וכדומה.
ביום השנה לאבא או לסבא מתפללים לעילוי הנשמתו ואנו ממליצים על נוסח תפילה קל וקריאה מתוך הסלולרי או להדפיס המופיע באתר https://www.azkara.org.il
כל שצריך לעשות הוא להזין את שם הנפטר/ת ומקבלים את הטקסט של התפילה כששמם משולב באופן אוטומטי בנוסח התפילה והאזכרה.
הנוסח מתאים לגבר ולאישה עם ההתאמות הנדרשות וניתן לקרוא אותו גם בבית וגם בבית העלמין.
כותב הבית יוסף שנהגו להדליק נר לאבא או לאימא ביום פקודת השנה ואפשר להדליק נר גם לסבא או לסבתא.
אומרים קדיש במניין שלעשרה גברים ונהוג שערב לפני יום השנה לפטירה עורכים סעודה לעילוי הנשמה בבית או בי"כ ואפשר גם במקום סעודה להביא "ברכות" לעילוי הנשמה כן מנחה לערבית בבית כנסת.
נוהגים להביא עוגה/עוגיות לברכת 'מזונות' , פרי לברכת 'העץ' , ירק/פרי לברכת האדמה ומשקה לברכת 'שהכל'.
אם חל יום פקודת השנה של אביו ושל אימו ביום שיש בו קריאת התורה , נכון שיעלה לספר תורה ויאמר השכבה לאבא או לאימא ואם חל באמצע השבוע , יש להעדיף לעלות לספר תורה בשבת, שקודמת ליום הפטירה לעליית מפטיר ואם חל יום הפטירה בשבת , נכון יותר לומר ההפטרה באותה שבת של האזכרה.
עיקר הנחת רוח, שאדם עושה לאבא ולסבא שלו אחר פטירתם, הוא במה שיעסוק בתורה, במצוות ובמעשים טובים ובפרט ביום השנה לפטירתם שבו על הבן להתחזק יותר בלימוד התורה בהתמדה.
אם האב ציווה על בניו לעשות איזה דבר, אחר פטירתו לכבודו והדבר כרוך בהוצאות , יש אומרים שהבנים חייבים לקיים צוואתו ולהוציא את ההוצאות הדרושות לכך מכספי הירושה, שלמרות שעל פי הירושה נעשה הממון כשלהם , יש לנהוג כיבוד אב ואם ולקיים את צוואתו עי הוצאת ההוצאות מהירושה.
מי שציווה לאחד מבניו , שהוא דווקא יטפל בקבורתו – לא ייתן הטיפול בידי בן אחר ושאר האחים לא יטפלו בקבורתו.