כללי: כותב הילקוט יוסף שאין אבילות נוהגת בפורים בפרהסיא, שדין יום מפורים הוא כדין יום שבת אלא נוהגים דברים שבצינעא כדין אבלות בשבת. אין זה הבדל בן אם חל פורים ביום הראשון לאבלו לבין אם חל בשאר ימי השבעה.
לכן, גם מי שמת לו מקרוביו בפורים גם על אביו ואימו, אינו נוהג אבילות בפרהסיא אלא ינעל את מנעליו ויחליף בגדיו העליונים לבגדי שבת לכבוד פורים ואינו קורע אותם כמנהג האבלים.
רשאי ללכת לבית הכנסת כדי להתפלל ולשמוע מגילה ואף לקרוא מגילה לעצמו או כדי להוציא נשים ידי חובתן, מנהגנו שאבל יכול להוציא ידי חובה אחרים גם במקרא מגילה הנאמרת בשמחה.
האבל חייב בכל מצוות הפורים: קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.
מותר לשלוח לאבל בתוך השנים עשרה חודש על אביו ואימו , משלוח מנות ואם הוא עני מותר לשלוח לו, מתנות לאביונים בפורים גם בתוך ימי השבעה, כיוון שזו צדקה.
אונן (מי שנפטר לו משבעה קרוביו ועדיין לא נקבר) מותר לאכול בשר ולשתות יין ביום פורים ואילו לגבי ליל פורים הדעות חלוקות.
יש אומרים שהאונן חייב במקרא מגילה , בקריאת שמע ובתפילה ביום פורים, שאין דין אונן בפורים.
האבל אסור בפורים ברחיצה ובתשמיש המיטה.
אינו אוכל סעודה ראשונה משלו אלא מברין אותו גם בפורים משל אחרים וטוב להברותו על קפה ועוגה ולא על ידי ביצים ועדשים.
אין מספידין בפורים אלא רק לתלמיד חכם בשעת ההלוויה.
אזכרה בפורים:
מצאנו כמה דעות בעניין אזכרה ועליה לקבר בפורים.
הכלל הוא שאפשר שניתן לערוך אזכרה בצורה שלא תפגע בקדושת ושמחת הפורים.
וכך האפשרויות הן לעלות בערב החג או בחג עצמו אם הדבר לא יעורר בכי.
להלן הדעות:
מביא בית ההוראה המרכזי לרבנות, שנוהגים לעלות לבית הקברות בערב פורים ולא בפורים עצמו ואף לא בשושן פורים, לכן עדיף אם יש הכרח בדבר אפשר לעלות ביחידות וליזהר שלא לבכות שם. דין זה הוא גם לבני ירושלים וגם לגרים מחוץ לירושלים בין בי”ד ובין בט”ו.
מצאנו באתר הדברות שאם חל יום השבעה או השלושים בפורים, לא יעלו לקבר באותו יום, מפני שמתעוררים לבכי ומספד. (חנוכה יא, נט)
אם חל יום השנה בפורים, לא יעלו לקבר באותו יום, כל שיודע שמתעוררים לבכי ומספד. אבל אם יודע שלא יתעורר לבכי ומספד, מותר לעלות. (חנוכה יא, נט)
לגבי אזכרה:
ימי הפורים, אף על פי שהם ימים טובים לישראל, מותר לעשות בהם אזכרה [יארצייט] לנפטר למלאות השבעה או השלושים או השנה. אלא שיזהרו שלא לספר בשבחיו של הנפטר ולא יבכו, אלא ידברו רק דברי תורה מענייני המגילה, וחיזוק באמונה ובטחון ובשמירת המצוות לעילוי נשמתו של הנפטר.