נוהגים ללמוד לעילוי נשמת הנפטר וברצוננו להמליץ על אתר www.azkara.org.il, ,המאפשר לכל אחד לערוך בבית העלמין אזכרה עם לימוד לעילוי נשמת הנפטר ללא כל ידע מוקדם עם הנחיה ברורה של מה לעשות מרגע הכניסה לבית העלמין
כל שצריך הוא רק להזין את שם הנפטר והאתר מציג נוסח לימוד קריא וברור בטלפון חכם או לפורמט הדפסה, לפי סדר עם אותיות שם הנפטר.
ואם נמצאים ליד הקבר עשרה אנשים גדולים אומרים שם קדיש.
כשאין מניין: אם אין מניין של עשרה ליד הקבר אין לומר קדיש ואם עבר ואמר קדיש אין לענות אחריו אמן ויש למחות באלה הנוהגים לומר קדיש ליד הקבר של הוריו או ליד קברות צדיקים בערב ראש חודש ניסן ובערב ראש חודש אלול אם אין שם מניין של עשרה.
עליה לכוהנים לקבר: גם הכוהנים נוהגים לעלות לקבר ביום השבעה וכן ביום השלושים וביום השנה אך אסור להם להיכנס לבית העלמין אלא עומדים ליד הגדר בריחוק יותר מד' אמות מהקברים. יש שנוהגים לעלות לקבר גם בתחילת חודש האחד עשר , אך אין זה חיוב מעיקר הדין אלא מצד המנהג ולכן זקן או חולה שקשה לו לעלות לקבר הוריו ביום השנה, יסתפק באמירת הקדיש וההשכבה ולימוד לעילוי נשמת הוריו.
ראש חודש וחגים: גם אם חל יום השביעי לאבלות בראש חודש או בחנוכה או בפורים ,עליה לקבר בבית העלמין היא מצווה רבה כדי לערוך אזכרה אך יש להשתדל שלא לבוא לידי בכי בעת הביקור ליד הקבר מפאת כבוד החג.
ורק מי שאינו יכול להתגבר על צערו ובוודאי שיבוא לידי בכי ליד הקבר , יידחה את העלייה לקבר לאחר חנוכה.
אין להקדים את ההליכה לבית העלמין לפני חנוכה או פורים ביום השישי לאבלות או קודם לכן אלא ידחה את האזכרה כאמור לאחר החנוכה.
יום השלושים: אם חל יום השלושים או יום פקודת השנה בחול המועד הרי שאין לבקר בחול המועד בבית הקברות ובמקרה זה יש להקדים את העלייה לקבר לפני החג אם לא אפשרי לו ידחה לאחרי החג.